החלטה
ענינה של תביעת התובע, הינה השבת תשלומים ששילמה האגודה למשיב ביתר. כעולה מכתבי הטענות, התובע מונה כמפרק האגודה והצטווה לפעול לגביית חובות האגודה. לטענת התובע, המשיב שימש יועצה המשפטי של האגודה, קיבל ממנה כספים ביתר, ולפיכך נדרש להחזירם.
בבסיסה של התובענה, תביעת חוב אשר הגיש המשיב לתובע ואשר נדחתה על ידיו. במסגרת ערעור על החלטת התובע בפני רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם"), מצא הרשם למנות מפרק נוסף אשר ידון בתביעה. המפרק הנוסף בחן את התביעה באמצעות מומחה חשבונאי ודחה אותה אף הוא.
המשיב ערער על החלטת המפרק הנוסף בפני הרשם וערעורו נדחה. בג"צ שהוגש על החלטת הרשם, נדחה אף הוא.
בשל אלה, טען המבקש כי יש ליתן פסק דין בתובענה, בשל מעשה בית דין. בקשה זו הועלתה בעל פה במסגרת קדם המשפט המסכם בתיק, לאחר שהוגשו ראיות הצדדים והוגשה בכתב לאחר אותה ישיבה.
המשיב טען בתשובתו, בין היתר, כי לא נדונו מלוא טענותיו במסגרת ההליך בפני המפרקים והרשם, לא נבחנו מלוא טענותיו על ידי המומחה שמונה ועוד; עוד טען כי החלטות קודמות של מותב זה אפשרו חקירת המומחה שמונה כאמור, כמו כן, בקשת המבקש למחיקת חוות דעת נגדית שהגיש המשיב במסגרת ראיותיו נדחתה ולפיכך יש לדחות את הבקשה.
דיון והכרעה
עיון בכתבי הטענות מלמד כי לא ניתן ליתן פסק דין, שכן המשיב העלה טענת התיישנות וכפי שכבר נקבע טענה זו יש לברר; ממילא המבקש כלל אינו מתייחס במסגרת הבקשה דנן לטענה זו (ראה גם החלטת כבוד השופטת קולנדר אברמוביץ מיום 22.5.2011, במסגרתה נדחתה בקשת המשיב לסילוק התביעה על הסף ובין היתר נקבע כי את טענת ההתיישנות יש לברר).
יחד עם זאת, הנני סבור כי לאור החלטת הרשם מתאריך 8.7.2009, קיים השתק פלוגתא בכל הקשור לקביעות המפרק הנוסף והמומחה החשבונאי שמונה [ראה החלטת הרשם בתיק 1292/152/08 – נספח 2 לבקשה דנן – להלן: "החלטת הרשם"].
ודוק. כמפורט בהחלטת הרשם (פרק א'), המשיב הגיש תביעת חוב כנגד האגודה אשר נדונה על ידי התובע, עו"ד ארז, ואשר נדחתה על ידיו. המשיב ערער על החלטה זו. לאור מורכבות תביעת החוב וטענות המשיב כלפי התובע, מינה הרשם מפרק נוסף על מנת שזה ידון בתביעת החוב של המשיב. לשם כך, מונה עו"ד דוד אלבז מהמחלקה המשפטית של האגף לאיגוד שיתופי (להלן: "המפרק הנוסף").
בפני המפרק הנוסף התנהל הליך ארוך ולאחר דיונים רבים ובשל העובדה כי תביעת החוב עוסקת רובה ככולה בנושאים חשבונאיים, מינה המפרק הנוסף את רו"ח אמיר כהן ממשרד בועז מקלר ושות' – רואי-חשבון (להלן: "המומחה"), לבדוק את תביעת החוב שהגיש המשיב.
עוד פורט בהחלטה כי המומחה קבע כי המשיב אינו זכאי לתשלומים כלשהם מן האגודה וזאת לאחר שניתח את כל המסמכים שהובאו בפניו. בהתאם, דחה גם המפרק הנוסף את תביעת החוב וקבע כי על המשיב להשיב כספים לאגודה.
המשיב לא השלים עם החלטת המפרק הנוסף וערר עליה בפני הרשם. לאור טענות שעלו בפניו במסגרת הדיון בערעור, הורה הרשם למומחה להגיש חוות דעת משלימה.
בהחלטה מפורטת ומנומקת, מאמץ הרשם הן את קביעת המפרק הנוסף והן את קביעות המומחה ולפיכך דוחה את הערעור על החלטת המפרק הנוסף.
בבסיס החלטתו, קובע הרשם, בין היתר, כי המפרק הנוסף "...צלל לעומק הראיות, בחן ובדק את הדברים ביסודיות..." (סעיפים 64-65 להחלטה); דברים דומים קבע הרשם בכל הקשור לחוות דעת המומחה שמונה שהינה: "...חוות דעת מהימנה, משכנעת, מנומקת ומפורטת להפליא..." (ראה סעיפים 131-132 להחלטה).
בסיומה של ההחלטה קבע הרשם כי קביעת המפרק הנוסף לפיה על המשיב להשיב לאגודה כספים מהווה משום חריגה מסמכותו; בהתאם קבע כי חובות האגודה ניתנים לתביעה על ידי התובע ולפיכך עתר התובע בתביעה זו.
יחד עם זאת וחרף קביעת הרשם כי המפרק הנוסף חרג מסמכותו עת קבע כי על המשיב להשיב סכומי כסף לתובע, הנני סבור כי קיים כאמור השתק פלוגתא. כך, כל הנתונים החשבונאיים נשוא התביעה דנן עמדו בפני המומחה ואף נותחו על ידי הרשם בהחלטתו.
בהתאם, הרשם פירט בהחלטתו את כל התשלומים והסכומים נשוא התביעה דנן, אשר מובילים למסקנה כי המשיב חב לאגודה סך 551,973 ₪ (סעיפים 16-25 לכתב התביעה; וסעיף 101 להחלטת הרשם).
אמנם הרשם אינו קובע באופן מפורש כי על המשיב להשיב כספים לאגודה שכן לא זו היתה מהות הערעור שבפניו, אך כאמור, הנתונים בבסיס התביעה דנן נותחו במלואם בשתי חוות דעת המומחה ואומצו במלואם על ידי הרשם, ללא כל סייג. משכך סבורני כי קיים השתק פלוגתא.
כידוע, כלל השתק פלוגתא מונע התדיינות נוספת בפלוגתא שכבר נדונה והוכרעה בפסק דין סופי. "לענין זה אין נפקא מינה אם ההתדיינות הנוספת נשענת על אותה עילת תביעה...או שהיא מבוססת על עילה שונה. דגש המניעות הדיונית מושם בפלוגתא מסוימת שנדונה בין אותם צדדים בהליכים קודמים..." [ראה ד"ר נינה זלצמן, "מעשה בית דין בהליך אזרחי" (ת"א, תשנ"א – 1991), עמוד 137 ואילך].